איך לזהות הזדמנויות ולממש אותן – צבי ויליגר

בתחילת שנת 2014 געשו העיתונים הכלכליים בעקבות עסקת ענק שבה נמכרו כ-58% מהמניות של "וילי פוד", יבואנית המזון שהקימו האחים יוסי וצבי ויליגר (צביקה ויליגר), לחברת "אמבלייז" שנרכשה מעט קודם לכן ע"י איש העסקים אלכסנדר גרנובסקי. סיבה אחת לעיסוק הרב בעסקה היה המחיר ששולם עבור השליטה בחברה – כ-268 מיליון ש"ח, סיבה נוספת הייתה העובדה כי המחיר הנ"ל שיקף שווי שוק של כ-450 מיליון ש"ח וזאת כששוי "וילי פוד" בבורסה היה כ-350 מיליון ש"ח "בלבד", סיבה אחרת היוותה התוכנית של גרנובסקי לשלב את "וילי פוד" בעסקיו ברחבי העולם ולהיעזר בה על מנת לפרוץ אל שוק המזון הכשר בארצות הברית, ועוד סיבה למסיבה התקשורתית הייתה אישיותו של צביקה ויליגר ויכולותיו העסקיות ששוב רקמו עסקה מתגמלת מאוד מבחינתו ומבחינת "וילי פוד".

כמובן שעוד קודם לכן היה צבי ויליגר (צביקה ויליגר) דמות מוכרת מאוד בתחום המזון בארץ ואיש עסקים מוערך מאוד, כולל על מתחריו. למעשה כמעט כל מי שנחשף אליו מסכים כי הוא אחד מאנשי העסקים המצטיינים באיתור הזדמנויות עסקיות, וכן כי אין כמוהו במימוש ההזדמנויות שהוא מזהה. ויליגר עצמו, שעוד קודם למכירה המתוקשרת לגרנובסקי רשם הצלחות רבות והוביל את "וילי פוד" למחזור מכירות של למעלה מ-330 מיליון ש"ח (ב-2013) ולרווח נקי של יותר מ-40 מיליון ש"ח (גם כן ב-2013), אומר בפשטות כי "לא" הוא לא יותר ממדרגה בדרך אל ה"כן" וכי ברגע שמתייחסים לתשובה שלילית לא כאל סוף פסוק אלא כשלב בדרך לתשובה חיובית הרי שבסופו של דבר ובאופן בלתי נמנע מקבלים את אותה תשובה חיובית מיוחלת וניתן לממש כל הזדמנות שהיא.

המיתוג של העסק המשפחתי

היכולת לזהות הזדמנויות עסקיות אפיינה גם את אביהם של צבי ויוסי, אלכסנדר, שכבר בתקופת הצנע של ראשית המדינה זיהה כי גם אם רוב תושבי ישראל מסתפקים במזון בסיסי מאוד הרי שישנם גם כאלה החפצים בדליקטסים – ועל כן פתח מכולת והחל לייבא ארצה שימורי פטריות, פירות יבשים, לפתנים, טונה ומוצרים אחרים שביחס לאותה תקופה נתפשו (בצדק, כמובן) כמעדני מלכים.

אל החברה המשפחתית שטיפח אלכסנדר הצטרפו יוסי וצבי מייד לאחר שהשלימו לימודים בחו"ל – צבי ויליגר (צביקה ויליגר) למד ניהול ב-UC campus in the Westwood הנחשבת – ואחד הצעדים הראשונים שלהם היה למתג את החברה כמשפחתית ולהעניק לה את שם משפחתם, וזאת לצד תמורות משמעותיות אחרות שנדרשו בעקבות שינויים מהותיים בתחום המזון כולו באותן שנים, שנות ה-80 של המאה העשרים.

עדות ראשונה ליכולת של צבי ויליגר (צביקה ויליגר) לזהות הזדמנויות נרשמה ב-1989, כשהוא ויוסי מכרו את החברה המשפחתית לאיש עסקים דרום אפריקאי בשם ניית'ן קירש (שלימים אגב, הקים את קרן "נתן" התומכת ביזמים צעירים) כשבתמורה זכו הן לסכום נאה והן להישארות בעסק המשפחתי כשכירים בתפקידים בכירים.

הקמת "וילי פוד"

כשהשותפות עם קירש ואנשי עסקים אחרים שהצטרפו ל"ויליגר" עלתה על שרטון לא היססו צבי ויוסי לעזוב את החברה שהקים אביהם, ושנתיים לאחר מכן, ב-1994, הקימו את "וילי פוד".

ב"וילי פוד" באה יכולתו של צבי ויליגר (צביקה ויליגר) לזהות הזדמנויות ולממשן לשיא – הן במסגרת התפעול השוטף כשהוא משכיל לאתר בכל רחבי העולם את היצרנים הטובים ביותר שמציעים מוצרים במחירים המשתלמים ביותר, והן במסגרת עסקאות ענק דוגמת המכירה ל"אמבלייז" ב-2014 ועוד קודם לכן, בשנת 2007, מכירת השליטה ב"וילי פוד" לארקדי גאידמק – עסקה שבסופה נאלץ האוליגרך המפורסם להחזיר לידי האחים ויליגר את המניות שרכש מהם, ושצבי ויוסי יצאו ממנה ברווח של קרוב למאה מיליון ש"ח.

פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.